יונתן יהוסף

Yale School of Management

בית הספר המיוצג

מה אתה הכי אוהב בבית ספר?

את המשימה שלו:
Educate leaders for business and society בית הספר לא רואה את עצמו רק כמכשיר מנהיגים עסקיים שיובילו את הכלכלה העולמית, אלא כמכשיר מנהיגים. נקודה. אני מאוד מתחבר לכך, ומרגיש שהבית ספר שם המון דגש על פיתוח מנהיגות ומעורבות חברתית ומעודד השתלבות בעמדות מפתח בכל התחומים.

אני מאוד אוהב גם את הקשר ההדוק לאוניברסיטת ייל. לאורך כל הלימודים, התחושה היא שאנחנו חלק ממשהו גדול יותר, ויש המון פעילויות ואירועים משותפים שמאפשרים היכרות עם סטודנטים ומרצים מחוגים שונים. כך לדוג' במהלך התואר אפשר לקחת קורסי בחירה מכל חוג באוניברסיטה (ללא הגבלה – מוזיקה או קולנוע גם תופס).

בנוסף, אהבתי את התכניות הגלובליות של הבית ספר. במסגרתן אפשר לנסוע פעמיים בשנה (על חשבון הבית ספר) למשך שבוע למדינה אחרת וללמוד על סביבת העסקים שם במסגרת שיתוף פעולה עם בית ספר למנהל עסקים מוביל באותה מדינה (בישראל זה הטכניון). נסעתי לקוסטה ריקה עם עוד חבר ישראלי (ונשארתי קצת אחרי לטייל), וזאת הייתה חוויה שהמילה מדהימה לא באמת תתאר אותה.

 

ספר בקצרה על שני הקורסים הכי טובים שלקחת השנה

קורס מו"מ – הקורס הכי פרקטי שיש. בכל שיעור אתה מקבל את הפרטים הסודיים של הצד שאתה אמור לייצג במו"מ ומצוות כנגד חבר אחר (לפעמים יותר מאחד) מהכיתה, אתם מבצעים את המו"מ אחד עם השני, והציון שלכם בכיתה מורכב מההישגים שלכם במהלך המו"מ. בכיתה לומדים המון טקטיקות ואסטרטגיות למו"מ (שכישראלים ניתן אפילו לשדרג אותם) ובסוף אהבתי כ"כ את הקורס שבשנה לאחר מכן, נהייתי מתרגל של שלושה קורסים שונים של מו"מ.

קורס דיבור מול קהל – אני קצת משוחד, כי המרצה הייתה ישראלית. אבל גם בהתעלם מכך, מדובר בקורס פנטסטי. במהלך הקורס למדנו איך לשכנע קבל, איך להתאים שפת גוף ואפילו איך להשתמש נכון בפאוזות. המרצה צילמה אותנו מדברים מול הכיתה וניתחה את שפת הגוף שלנו, טון הדיבור ותוכן הדברים. קיבלנו כמובן פידבק גם מהחברים לכיתה (פידבק "אמריקאי"…אבל זה כבר לפעם אחרת) ובנינו תכנית לשיפור נקודות החולשה שלנו לאורך הסמסטר.

 

ספר קצת על הסביבה הישראלית/יהודית בבית ספר

החוויה היהודית שלי נסובה סביב בית חב"ד, Chabad at Yale.

אולי זאת הסביבה הליברלית שהם מוקפים בה, ואולי זוהי פשוט הזהות הפרסונלית של האחראיים הנוכחיים, אבל חב"ד בייל מאוד פתוחים וסובלניים (אפילו יותר מבד"כ) והצליחו לגבש קהילה יהודית שמגיעה (כמעט) מדי יום שישי לקידוש וארוחת שישי (בחינם כמובן, הם בונים על כך שבעוד כמה שנים נחזיר הכל בתרומות). מדי יום שישי יש Theme אחר לקידוש (שבת הוואי, שבת מקסיקנית שבת בסימן חזרה לבי"ס, יום עצמאות וכו')

בחנוכה, חב"ד ארגנו אירוע גדול עם אוכל וסופגניות (אמיתיות) ובפורים הם הגיעו לעשות קריאת מגילה וחילקו אוזני המן ורעשנים.

גם הסביבה הישראלית מאוד מגובשת. יש אירועים בחגים וביום עצמאות ונפגשים לארוחת צהריים משותפות כמה פעמים בשבוע.

 

ולסיום, טיפ של אלופים לישראלים שחושבים להגיש מועמדות לבית ספר.

תהיו אתם. אל תנסו להיות מי שאתם לא, כי המראיינים מספיק מנוסים בשביל לקלוט את זה ברגע.

תדגישו מאוד את הנושא של איך אתם הולכים להשפיע על הסביבה שלכם. אם יש משהו שאוהבים מאוד בייל, אלו אנשים שמעורבים בחיי הקהילה שלהם, מגלים מנהיגות ולא מפחדים להוביל שינויים.

שווה להזכיר גם את התכניות הגלובליות של בית הספר כמו ה: IE וה-GNW ואת סגן הדיקאן דיוויד באך שאחראי עליהן.

בנוסף, תעשו את שיעורי הבית שלכם. בית הספר מתפתח מאוד ודברים משתנים בקצב מהיר יחסית. מה שהיה נכון ללפני שנתיים ושלוש לא בהכרח עדיין נכון.